טיפול נטורופתי באקזמה

אקזמה, מצב עור כרוני המשפיע על הרבה אנשים בעולם. שכיחות האקזמה עולה במהלך השנים. טיפולים מסורתיים מבוססי תסמינים לרוב מספקים הקלה זמנית בלבד, ומשאירים אנשים המבקשים פתרון בר קיימא. עם זאת, על ידי התייחסות לגורמים הסיבתיים העומדים בבסיס הצגת הסימפטומים, רפואה נטורופתית לאקזמה מספקת תקווה לפתרון סימפטומים לאורך זמן ולשיפור איכות החיים.

מהי אקזמה?

אקזמה מתייחסת לקבוצה של מצבי עור דלקתיים המאופיינים בכתמים אדומים, מגרדים ודלקתיים על העור. זהו מצב לא מדבק שמתחיל לעתים קרובות בילדות אך יכול להימשך בבגרות.

ישנם שבעה תת-סוגים של אקזמה: אטופיק דרמטיטיס, מגע דרמטיטיס, אקזמה דישידרוטית, נוירודרמטיטיס, אקזמה נומולרית ודרמטיטיס סבוריאה. בעוד שלכל סוג של אקזמה יש טריגרים ייחודיים, אפשר לקבל מספר סוגים של אקזמה בו זמנית. אטופיק דרמטיטיס היא הסוג הנפוץ ביותר של אקזמה המופיעה בחולים עם היסטוריה אישית או משפחתית של מצבים אלרגיים.

תסמינים של אקזמה

אקזמה יכולה להיות שונה בחומרתה, מיובש קל וגרד מדי פעם ועד גירוד עז, ​​כאב ועור מעובה. האזורים הפגועים של העור ייראו מתקלפים וגבשושיים, לעתים קרובות עם שריטות. פריחות יכולות להיות אדומות, ורודות, סגולות, חומות או אפורות, בהתאם לגוון העור.

פריחות אקזמטיות יכולות להופיע בכל מקום בגוף, אך פיזור הפריחה משתנה לעיתים קרובות בהתאם לגיל המטופל. בתינוקות נוטים להיות מעורבים הפנים שלהם, במיוחד הלחיים, המצח וסביב הפה. ככל שהילד מתבגר, הפריחה נוטה להיות מקומית יותר בפרקי הידיים, המרפקים, הקרסוליים והברכיים. לעומת זאת, מבוגרים נפגעים לעתים קרובות עם פריחות הממוקמות על משטחי הכיפוף של המרפקים והברכיים.

מלבד הפריחה הקלאסית, ממצאים אחרים בבדיקה גופנית מצויים לעתים קרובות בחולים עם אקזמה. קמטים, דמויי קמטים ממש מתחת לעפעף התחתון וקמט רוחבי על גשר האף שכיחים אצל אלו עם אקזמה ואלרגיות במקביל.

אקזמה יכולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים, ולגרום לסיכון מוגבר לזיהום עור, הפרעות שינה ומצוקה רגשית.

מה גורם לאקזמה?

אקזמה נובעת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים הממריצים את מערכת החיסון ומשבשים את מחסום העור.

מחקרים מראים שיש מרכיב גנטי לאקזמה, הנתמך על ידי העובדה שאקזמה שכיחה יותר אצל אנשים עם היסטוריה משפחתית של אקזמה, דרמטיטיס, אסטמה ואלרגיות. ל-50-70% מהחולים עם אקזמה יש מוטציה גנטית בגן פילאגרין (FLG), האחראי על יצירת שכבת ההגנה החיצונית ביותר של העור. פגמים בגן FLG מביאים למחסום עור לא מתפקד, המוביל לפגיעה ביכולת לאגור מים, לווסת את ה-pH של מחסום העור ולהילחם בפתוגנים זיהומיים.

לאנשים עם אקזמה יש מספר מופחת של בטא-דפנסינים בעור, המגנים על העור מפני גורמים זיהומיים. ירידה בחלבונים מובילה להתיישבות מוגברת וזיהום בפתוגנים אופורטוניסטיים, במיוחד Staphylococcus aureus ו- Candida albicans .

מחקרים אחרונים הדגישו את ההשפעה המשמעותית של המיקרוביום של המעי על בריאות העור, והעלו את הרעיון של קשר מעי-עור . למיקרוביום המעי תפקיד מכריע בוויסות מערכת החיסון, ויסות דלקת ושמירה על שלמות מחסום המעי. כאשר מתרחשים חוסר איזון במיקרוביום של המעי, המכונה בדרך כלל דיסביוזה, זה יכול להוביל לחדירות מעיים מוגברת, המכונה " מעי דולף" .פונקציית המחסום הנפגעת הזו מאפשרת לחדירת רעלים, פתוגנים וחלקיקי מזון לא מעוכלים לזרם הדם, מה שמעורר תגובה חיסונית ודלקת מערכתית. דלקת זו יכולה להתבטא בעור במצבים דרמטולוגיים שונים, כולל אקזמה. יתרה מכך, הקשר המעי-עור משתרע מעבר לדלקת, שכן המיקרוביום של המעי מייצר מטבוליטים שיכולים להשפיע ישירות על בריאות העור ומראהו.

לאלרגיה יש תפקיד משמעותי בהתפתחות והחמרה של אקזמה. אנשים עם אקזמה נוטים להיות בעלי נטייה למצבים אלרגיים כמו אסטמה ואלרגיות למזון. מערכת החיסון אצל אנשים עם אקזמה מגיבה בצורה חריגה לחומרים מסוימים, הידועים כאלרגנים, המעוררים תגובה דלקתית בעור. אלרגנים נפוצים שיכולים להחמיר את תסמיני האקזמה כוללים קרדית אבק, קשקשים של חיות מחמד, אבקה, עובש, מזונות מסוימים (כגון מוצרי חלב, ביצים ואגוזים), וחומרים מגרים כמו סבונים קשים או חומרי ניקוי. כאשר נחשפים לאלרגנים אלו, מערכת החיסון משחררת היסטמינים ומתווכים דלקתיים אחרים, מה שמוביל לגירוד, אדמומיות, נפיחות ופריחה האופיינית הקשורה לאקזמה. בנוסף, אלרגיות ואקזמה עלולות ליצור מעגל קסמים, שכן התלקחות אקזמה יכולה לגרום לרגישות נוספת של העור, מה שהופך אותו ליותר נוטה לתגובות אלרגיות.

בדיקות לגורם השורשי של אקזמה

בדיקת צואה מקיפה

בדיקת צואה מקיפה מודדת סמנים ביולוגיים כדי להעריך דפוסים דיסביוטיים במעיים, דלקת מעיים וחדירות מעיים שעשויים להשפיע על תפקוד המעיים והעור.

אלרגיות

לוח מדדי IgE מקיף מציג תגובות אלרגיות כנגד אלרגנים סביבתיים ותזונתיים.

נמצא מתאם מובהק סטטיסטית בין נוגדני IgE לקנדידה לבין חומרת אטופיק דרמטיטיס. בנוסף, ביטויי העור משתפרים עם טיפול אנטי פטרייתי.

בדיקת מיקרו-נוטריאנטים

ידוע כי חומרים מזינים מסוימים חיוניים לבריאות העור ולהפחתת הדלקת. מחסור ברכיבים תזונתיים עלול לנבוע מפגיעה בתפקוד המעי, דיסביוזה והגבלות תזונתיות. בדיקת מיקרו-נוטריאנטים יכולה לבדוק רמות חסרות או לא אופטימליות של חומרים מזינים חיוניים , כגון ויטמין C ואבץ, הנדרשים כדי להילחם בדלקת ולקדם ריפוי בתוך העור.

רגישויות למזון

לילדים עם אקזמה יש בדרך כלל תגובות מאוחרות (לא אלרגיות) לרגישות למזון, לרוב כולל מוצרי חלב, גלוטן וביצים. בדיקת רגישות למזון יכולה לאשר את נוכחותן של רגישויות למזון כך שניתן להתחיל דיאטת חיסול טיפולית להפחתת היפראקטיביות אימונולוגית ולתמוך בריפוי מעיים.

טיפול נטורופתי לאקזמה

הטיפולים הקונבנציונליים מתמקדים בעיקר בניהול סימפטומים ולא בטיפול בגורמים הבסיסיים לאקזמה. זה הוביל לחקירה של גישות אלטרנטיביות המדגישות ביתר שאת דיאטות טיפוליות, תוספי תזונה והתערבויות משלימות אחרות כדי לתקן את הגורמים הבסיסיים לאקזמה, להפחית דלקת ולהחזיר את שלמות המחסום העורי.

דיאטה טיפולית ושיקולי תזונה לאקזמה

דיאטת אלימינציה טיפולית המסירה גורמים מזוהים של מזון בתיווך IgE ו-IgG צריכה להיות המטרה העיקרית בניהול חולים עם אקזמה. דיאטת אלימינציה מומלצת בדרך כלל למשך 6-12 שבועות לפחות, שבמהלכם מוציאים מזונות בעלי תגובתיות גבוהה מתזונת המטופל. במהלך תקופה זו, על המטופל להתמקד באכילת תזונה עתירת רכיבים תזונתיים, אנטי דלקתית בדגש על פירות שלמים, ירקות, חומצות שומן אומגה 3 ומזונות מותססים כדי להפחית דלקת, לתמוך בתפקוד החיסוני ולקדם מיקרוביום בריא במעיים.

לאחר שלב האלימינציה, על המטופלים להתחיל להכניס מחדש רגישות למזון IgG כדי לאתגר את סבילות המטופל למזון ולהתחיל להרחיב את המגוון התזונתי. כל החדרה מחדש צריכה להתבצע בנפרד במשך שלושה ימים, במהלכם על המטופל לעקוב מקרוב אחר כל שינוי או החמרה של תסמיני אקזמה. מזונות שאינם מעוררים תגובות שליליות יכולים להשתלב מחדש בתזונה, בעוד שיש להמשיך להימנע ממזונות המעוררים אקזמה.

תוספי תזונה לאקזמה

ניתן לרשום שילוב של תוספי תזונה אוראליים ותוספי תזונה מקומיים להפחתת תסמיני אקזמה, טיפול בדיסביוזיס ובמעיי דולף, וויסות מערכת החיסון.

בוטיראט

בוטיראט היא חומצת שומן קצרת שרשרת הידועה כמקור הדלק המועדף של תאים המצפים את המעי הדק, מעכבת ציטוקינים דלקתיים ואכיפת צמתים הדוקים. החומרה של אטופיק דרמטיטיס עומדת בקורלציה הפוכה עם שפע המיקרוביוטה המייצרת בוטיראט. לכן, בוטיראט משלים יכול להפחית את חדירות המעיים ולווסת תגובות חיסוניות דלקתיות.

שמן קוקוס

ההשפעה המרככת של שמן קוקוס הוכחה בהצלחה בחולים עם אטופיק דרמטיטיס. בנוסף, לשמן קוקוס יש תכונות אנטי-מיקרוביאליות טבעיות התומכות באיזון בריא של המיקרוביום הבריא של העור.

ויטמין D

רמות נמוכות יותר של ויטמין D בסרום נקשרו לשיעור גבוה יותר של זיהומי עור חיידקיים, ותוספי ויטמין D הוכחו כמפחיתים את הסימנים הקליניים של אקזמה.

שמן נר הלילה

חומצה זו חשובה במיוחד במקרים שבהם חומצות שומניות חיוניות אחרות, כמו אלה המצויות בשמן דגים או בשמן פשתה, לא הועילו לשיפור האקזמה.

מעקב

לרוב מומלץ לבצע בדיקת מעקב במרווח של 3-6 חודשים כדי להעריך במדויק את התקדמות המטופל.

סיכום

בחיפוש אחר טיפול יעיל באקזמה, כמות הוכחות הולכת וגדלה תומכת בשילוב של טיפול נטורופתי עם טיפולים משלימים ואלטרנטיביים. מאמר זה בוחן את היתרונות של גישה נטורופתית לתיקון חוסר איזון המשפיע על בריאות העור והמעיים. פרוטוקול הטיפול לדוגמה מספק מסגרת להתערבויות תזונתיות ותוספות ספציפיות לטיפול באקזמה הניתנות להתאמה אישית בפרקטיקה הקלינית בהתאם לצרכי המטופל.