מהי מחלת הריפלוקס?
הפרעה שבה תוכן חומצי, אשר בדרך כלל נשאר בקיבה, עולה מהקיבה לוושט וגורם לכווייה במעטפת הפנימית של הוושט (צינור המחבר בין הפה לקיבה). לעיתים עלולים מיצי הקיבה אף לעלות לגרון ולחלל הפה. היא קשורה לתסמינים לא נוחים של מערכת העיכול העליונה. זה גורם לרוב לדלקת בוושט ועלול להוביל לסיבוכים חמורים, כולל היצרות של הוושט ושינויים טרום סרטניים בתאי הוושט.
במהלך עיכול תקין, המזון עובר במורד הוושט ומוכנס לקיבה על ידי הרפיה של רצועת שרירים הנקראת סוגר הוושט התחתון. לאחר מכן סוגר הוושט התחתון נסגר, יוצר מחסום הדוק בין הוושט לקיבה, ומונע את חזרת תוכן הקיבה לוושט. ב-GERD, גורמים שונים יכולים להוביל לתפקוד לקוי של הסוגר התחתון ולריפלוקס.
המונחים GERD, ריפלוקס וצרבת משמשים לעתים קרובות לסירוגין, אך יש להם הבדלים עדינים במשמעות :
ריפלוקס: זרימה לאחור של תוכן הקיבה לתוך הוושט
ה GERD : המחלה המוגדרת על ידי ריפלוקס תכוף
צרבת: סימפטום של GERD, המתואר כתחושת צריבה בחזה
גורמים שעשויים להגביר את הסיכון לפתח GERD כוללים :
בקע סרעפתי
חוסר איזון הורמונלי באסטרוגן ופרוגסטרון
עלייה בלחץ התוך בטני, למשל כתוצאה מהשמנה או הריון.
מצבים המעכבים את ריקון הקיבה, כמו זיהומים ויראליים, סוכרת ומחלות אוטואימוניות
אכילת ארוחות גדולות בשעת לילה מאוחרת
שימוש בטבק
צריכת אלכוהול וקפה
גיל מעל 40 שנה
שימוש בתרופות הבאות קשור גם לסיכון מוגבר ל GERD :
תרופות נוגדות דיכאון
אלבוטרול
תרופות אנטיכולינרגיות שנקבעות למצבים שונים, כולל הפרעות נשימה, מחלות לב וכלי דם ובריחת שתן
בנזודיאזפינים , נרשמים לעתים קרובות עבור חרדה, התקפים ונדודי שינה
חוסמי תעלות סידן, משמשים להורדת לחץ דם
ניטרוגליצרין, המשמש למניעת כאבים בחזה הנגרמים על ידי מחלות לב
תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות, למשל, אספירין ואיבופרופן.
תסמיני GERD
התסמין האופייני ביותר ל-GERD הוא צרבת תכופה הנובעת מריפלוקס חומצי חוזר ומגרה את הוושט. כאבי צרבת עוברים בדרך כלל כלפי מעלה מאחורי עצם החזה לכיוון הפה. עם ריפלוקס חמור יותר, חולים עשויים לדווח על חזרת מזון לגרון וטעם חמוץ בפה. ריפלוקס חומצי וצרבת בדרך כלל גרועים יותר לאחר ארוחות ועם שכיבה.
ה GERD יכול להופיע גם עם תסמינים אחרים, כולל :
קושי וכאב בבליעה
גיהוקים
בחילה
כאבי בטן עליונה
שיעול כרוני
אַסְתְמָה
שחיקות שיניים
צרידות של קול
תחושת גוש בגרון
מה גורם ל-GERD?
המקורות של GERD יכולים להיות רב גורמים ומורכבים, אך בדרך כלל כרוכים בתפקוד לקוי של סוגר הוושט התחתון הגורם להרפיה חולפת של הסוגר. היבטים רבים של אורח החיים המערבי יכולים לגרום להרפיה זו, כולל חוסר לעיסה מלאה, שכיבה מוקדם מדי לאחר ארוחה, אכילת מנות גדולות של ארוחה, צריכת יתר של שומן רווי ואלכוהול ועישון. לחץ תוך בטני מוגבר הקשור להשמנה והריון יכול לגרום לרפיון סוגר הוושט התחתון על ידי הפעלת לחץ גבוה מדי כלפי מעלה על הסוגר.
בקע סרעפתי היאטלי מתרחש כאשר הקיבה נעה כלפי מעלה ממקומה המתאים בבטן ובולטת דרך הסרעפת (השריר המפריד בין החזה והבטן). בקע היאטלי יכול להפעיל לחץ מוגזם על הסוגר התחתון בוושט ולגרום לרפיון שרירים מוגבר.
היפוכלורידריה , או רמות נמוכות של חומצת קיבה, היא גורם עיקרי ולעתים קרובות מתעלמים ממנו לרפלוקס חומצי ו-GERD. חומציות הקיבה עוזרת לשלוט בתפקוד סוגר הוושט התחתון. כאשר "חיישני" הסוגר מזהים סביבת קיבה חומצית, השרירים מתכווצים וסוגרים את הסוגר. במצבים של חומצת קיבה נמוכה, מנגנון משוב זה אינו מתרחש, מה שגורם להרפיית הסוגר ומאפשר לתוכן הקיבה לעבור אל הוושט. תרופות קונבנציונליות המשמשות לטיפול ב-GERD גורמות להיפוכלורידריה ומחמירות בעיות עיכול. לכן, הבחנה בין חומצת קיבה גבוהה לנמוכה כגורם הבסיסי ל-GERD הוא שלב חיוני בתהליך האבחון של GERD.
גדילת יתר של חיידקים במעי הדק ( SIBO ) היא גידול יתר של חיידקים במעי הדק ובמקרים חמורים יותר, בקיבה ובוושט. עדויות מצביעות על כך ש-SIBO נפוץ באוכלוסיית GERD ויכול לגרום לתסמינים דמויי GERD, כולל צרבת, כאבי בטן וגיהוק. בנוסף, שימוש בתרופה ממשפחת מעכבי משאבות הפרוטונים והיפוכלורידריה הם גורמי סיכון להתפתחות SIBO. המשמעות היא ש-SIBO יכול להתרחש עקב פרוטוקולי טיפול ב-GERD ולהחמיר את תסמיני העיכול.
ריפלוקס מרה מתרחש כאשר מרה, נוזל עיכול המיוצר על ידי הכבד כדי לסייע בעיכול שומנים, חוזר אל הקיבה והוושט. זה יכול להתרחש בפני עצמו או בשילוב עם ריפלוקס חומצי.
ה GERD יכול להיות קשור עם eosinophilic esophagitis ( EOE ), חדירת רקמות הוושט עם אאוזינופילים, סוג של תאי דם לבנים. ידוע כי אלרגיות למזון גורמות לאאוזינופיליה (עלייה באאוזינופילים) ועלולה לגרום להרפיה חולפת של הסוגר הוושט התחתון בחולים רגישים.
מעבדות רפואה לבדיקת סיבת השורש של GERD
אנדוסקופיה עליונה
מוזמנת באופן שגרתי בבדיקת האבחון של GERD. אנדוסקופיה היא טכניקת הדמיה שיכולה להמחיש את האנטומיה של מערכת העיכול העליונה, להעריך סימנים של בקע ודלקת הוושט. לעיתים קרובות יילקחו ביופסיות במהלך ההליך כדי לשלול EOE ושינויים בתאי הוושט המעידים על סיבוכי המחלה. ניתן להשתמש בטכניקות שונות למדידת פונקציונליות סוגר הוושט התחתון וחומציות קיבה, כולל מנומטריה (מדידת לחצים) של הוושט, בדיקות שאיבה ומדידות pH בתוך קיבה. אלו הם כלים חשובים בזיהוי היפרכלורידריה וריפלוקס מרה כגורמים לפתולוגיה של המחלה.
בדיקת נשיפה של 3 שעות לאבחון SIBO
אלרגיות למזון
מאובחנים בדרך כלל על ידי בדיקת דקירה בעור או דם המודדים את התגובה החיסונית האלרגית של IgE לאלרגנים למזון. יש לשלול אלרגיות למזון במיוחד אם אאוזינופיליה מאובחנת עם ביופסיה.
רגישויות למזון
המחקר התומך ברגישות למזון בהתפתחות GERD אינו חזק כל כך, אך רגישויות בהחלט יכולות להחמיר את הדלקת במערכת העיכול ולהקשות על תהליך הריפוי. לוח רגישות למזון יכול לסנן מזונות המגרים רקמות דלקתיות ותסמיני GERD.
טיפול קונבנציונלי עבור GERD
רופאים מסתמכים באופן שגרתי על תרופות כמו נוגדי חומצה, חוסמי קולטן היסטמין H2 ו-ומעכבי משאבות הפרוטונים המנטרלים ומעכבים הפרשת חומצת קיבה. מטופלים עשויים להידרש לניתוח אם יש להם תסמינים חמורים או סיבוכי מחלה למרות טיפולים תרופתיים.
טיפול ברפואה נטורופתית פונקציונלית עבור GERD
תזונה
ייעוץ בנושא היגיינת אכילה חיוני לשינויים תזונתיים בטיפול ב-GERD. אכילת ארוחות קטנות, הימנעות משכיבה לאחר אכילה ואכילת הארוחה האחרונה של היום לפחות שלוש שעות לפני השינה יכולים לעזור במניעת ריפלוקס.
הימנעות מטריגר מזון יכולה להפחית דלקת במערכת העיכול ולתמוך בריפוי של רקמות דלקתיות. ביטול אלרגיות ורגישויות למזון מזוהות באמצעות דיאטת אלימינציה. מזונות אחרים המעוררים בדרך כלל תסמיני GERD כוללים פירות הדר, בצל, שום, מוצרי חלב, גלוטן, מזונות חריפים, עגבנייה, נענע, שוקולד וקפה .
חומרת תסמיני GERD יכולה להיות מושפעת מהפחמימות שאנו אוכלים. אכילת פחמימות פשוטות למשל, סוכר מזוקק, קינוחים, אורז לבן ולחם, יכולה לגרום להרפיית סוגר הוושט התחתון שגורמת לצרבת. לעומת זאת, פחמימות מורכבות וסיבים למשל, ירקות, דגנים מלאים, שעועית, יכולים להקל על התסמינים על ידי ספיגת נוזלי קיבה ועידוד התרוקנות הקיבה.
ישנן אפשרויות משלימות היעילות בטיפול ב-GERD:
שורש ליקוריץ מרגיע רקמות דלקתיות, משפר את הפרשת ריר הקיבה ותומך בריפוי של כיבים.
פרוביוטיקה מפחיתה משמעותית ריפלוקס, בחילות, צרבת וגיהוקים.
מלטונין הוא תוסף מועיל עבור GERD מסיבות רבות. מלטונין יכול למנוע הרפיית סוגר הוושט התחתון ופגיעה בוושט הנגרמת על ידי ריפלוקס.
צריכת חומצה פולית תזונתית, ויטמין B2 וויטמין B6 קשורה לירידה בסיכון לפתח ריפלוקס ושט. בנוסף, שימוש בתרופה ממשפחת מעכבי משאבות הפרוטונים (PPI) קשור למחסור בוויטמין B12 .
נטילת קומפלקס ויטמין B יכולה למנוע מחסור תזונתי הנגרם על ידי PPI וסיבוכים הקשורים ל-GERD.
צמח Fumaria התומך בזרימת מרה. בפועל, משפר משמעותית את תסמיני ה-GERD, ככל הנראה בשל יכולתו למנוע ריפלוקס מרה ולשפר את תפקוד סוגר הוושט התחתון.
שיפור הפריסטלטיקה (התכווצויות שרירים המניעות את תוכן המעי כלפי מטה) תומך בעיכול בריא, מונע SIBO ומונע ריפלוקס. לימונן וג'ינג'ר הם שני תוספי מזון טבעיים שהוכחו כתמיכה בתנועתיות המעיים . בנוסף, גירוי עצב הוואגוס בשירה, זמזום, גרגור ויוגה יכול לתמוך בתנועתיות מערכת העיכול ולאזן את הפרשות העיכול.
נוסחאות משלימות של אנזימי עיכול התומכות בעיכול יכולות לשפר את GERD, במיוחד בחולים עם היפוכלורידריה וריפלוקס מרה. תוספי תזונה טבעיים כמו חומץ תפוחים וצמחי מרפא מרירים למשל, שן הארי, ג'נטיאן, הוכחו גם הם כתמיכה ברמות חומצת הקיבה ובתפקוד הכבד.
שינויים באורח החיים
שינויים באורח החיים הם מרכיב מרכזי בניהול GERD ויש לשלב אותם בכל תוכנית טיפול ב-GERD. למרות היעדר נתונים קליניים נרחבים לתמיכה ביעילות של שינוי אורח חיים כטיפול יחיד, המטופלים חווים הקלה בסימפטומים ומונעים הישנות על ידי שילוב שינויים מרובים בשגרת היומיום שלהם. מחקר זה הגיע למסקנה כי חולים עם רפלוקס ושט חוו שיפור גדול יותר באיכות החיים בעת שימוש בשינויים באורח החיים בשילוב עם PPI שלהם בהשוואה לאלה שלא.
השינויים הנפוצים ביותר באורח החיים שנחקרו עבור GERD כוללים ירידה במשקל , הרמה של ראש המיטה והימנעות מעישון, אלכוהול וארוחות לילה מאוחרות. הימנעות מלבוש וחגורות הדוקים ומגבילים, במיוחד בזמן הארוחות, הוא שינוי נוסף שהוצע להפחתת הלחץ התוך בטני ולמניעת ריפלוקס.
סיכום
ריפלוקס היא מחלת עיכול עליונה רב-גורמית שעלולה לגרום להשלכות בריאותיות משמעותיות. הטיפול הקונבנציונלי מסתמך על תרופות למניעת ריפלוקס חומצי ולרפא רקמות דלקתיות. למרבה הצער, אלה עשויים שלא לטפל בשורש המחלה ועלולים להוביל לסיבוכים בריאותיים נוספים.
גישות אינטגרטיביות המדגישות שינויים באורח החיים ותוספי תזונה טבעיים יכולות לתקן ביעילות דפוסי עיכול לא מתפקדים התורמים לריפלוקס ולמנוע שימוש מופרז בתרופות פרמצבטיות.